ארכיון לפי מחברים:entropima

חמש דקות של מציאות באוטו על הבוקר:בבית הספר של הבנות יש 16 כיתות ו-6 גנים, ומרחב מוגן שמשמש ביומיום כספריה, ושיכול להכיל 2-3 כיתות בלחץ. כשיש תרגיל, תלמידי בית הספר שלא יכולים להדחס לספריה נכנסים לאחת משתי המבואות (הלא-ממוגנות), ומתיישבים שם. הבוקר הסעתי ילדות לבית הספר, והזכרתי שהיום ומחר מתוכננים תרגילי כניסה למרחבים מוגנים. בתגובההמשך לקרוא "מרחב מוגן"

הבת הגדולה שלי רוצה שנארוז וניסע מכאן.היא יודעת שאין טיסותאבל גם יודעת שכשרוצים מוצאים דרך.ובכל מקרה, זה שאין דרך ברורה לא אמור לעצור אותה.בטח לא מלדעת מה רוצה. בגילן הצעיר, הבנות שלי כבר מתורגלות במלחמות.הבית שלנו יודע לעבור בצעד קליל משגרה א׳, למדי ב׳.להחליף לוז צפוף של חוגים, הסעות ויקיצה מוקדמתבחברים, יצירה, ספרים וצפייה משותפתהמשך לקרוא "ילדות קשות עורף"

יש עץ שאני שלו,ובו קן שהוא שלי.ריפדתי אותו הכי טוב שיכולתי.סידרתי מדפים:ספריםמשחקיםתקליטים בחרתי חומרים וצבעים,התאהבתי מהר בכל תמונה,והתלבטתי לאט לגבי כל מסגרת.התעכבתי על האסתטיקה והפונקציונליותשל כל צלחת וספלועל הסיפור שנרקם בשילוב כריות הספה.לא הקלתי ראש בדבר. רק על העץ עצמו לא נשאר לי פנאי לחשוב.את העץ קיבלתי כמובן מאליו.ואם היתה הבחירה בידי,בחרתי כלאחר יד.ואולי טעיתי?המשך לקרוא "קינה לציפור"

מחר יום ראשון בכיתה א׳ בפעם הראשונה לריה, השניה כהורים, והאחרונה לתא הקטן שלנו. לפני שנים ישבתי בין חברות שדיברו בלהט על זה שחייבים להיות בחינוך הציבורי, כדי לשנות אותו מבפנים. הן באמת עשו ועושות כל כך הרבה, ושולחות את הילדותים שלהן למקום שהוא הרבה פעמים לא פשוט, ובטח לא עונה על רבים מהצרכים שלהן,המשך לקרוא "מחשבות על מחר"

בשנים האחרונות מבקרות אותי גיבורות הספרים שקראתי כילדה. לא כולן, רק כאלו שחיו לפני יותר מ-100 שנים, על שטח חקלאי, מוקף בטבע. לא ממש הבנתי מה הן רוצות. חשבתי שהן קשורות לטרנדים של חומרים טבעיים והאטה, משהו שאפשר לפתור עם וילון פשתן ומחמצת. גרנו ביפו, מוקפים בחברים טובים ובאנשים איתם רצינו לגדל את הילדות. אבלהמשך לקרוא "דלת לשום מקום"

מקום לכתוב על דברים שקרו, כדי שיהיה אפשר להסתכל עליהם שוב. עכשיו נראה אם אזכור להשקות פה…